התקדמות של חנה סנדר אשתי היקרה שהסכימה לעמוד הפעם בחזית הכתבה בגיליון פנימה מגזין לנשים ולספר לקוראות המגזין את החוויות שלה מאז ימי גוש קטיף ועד לימים הללו ב יערות מורינגה-משתלות סנדר .
הכתבה והתמונות שנלקחו מתוך המגזין.
“עבודת האדמה היא הבסיס לחיים” – יערות מורינגה,
27 שנים התגוררו בני הזוג חנה ומוטי סנדר בגוש קטיף ועסקו בחקלאות. “גרנו בגני טל”, נזכרת חנה (67) בגעגוע, “גידלנו ירקות, פרחים, צמחי בית, ואז הגיע הגירוש שהיה מכה גדולה. גם לעזוב בית וגם לעזוב משק שטיפחנו, זה היה ממש לקרוע את החיים בשיא”.
כמו כל מגורשי הגוש, היטלטלה המשפחה ממקום למקום עד שבשנת תשע”א זכתה להקים את ביתה שנית ביישוב גני טל החדש, בתחום המועצה האזורית נחל שורק. וכיאה לעובדי אדמה, מעט זמן אחר כך הקימו מחדש גם משק חקלאי. כיום שניהם הבעלים של משתלת סנדר ויערות מורינגה.
מה הייחודיות של צמח המורינגה?
“זהו הצמח המזין ביותר שקיים, המספק לגוף את כל הוויטמינים והמינרלים שהוא צריך. גם הגידול שלו קל יותר מצמחים אחרים. אחרי שנחשפנו לסגולות שלו, זרענו לפני כשנתיים את זרעי המורינגה הראשונים. היום בחלק משטחי המשק אנו מגדלים את המורינגה בתור עצים ומחכים לזרעים, מהם מפיקים שמן לתעשיית הקוסמטיקה ולרפואה, ובחלק אחר זרענו מתחם בזריעה צפופה, ובו אנו מגדלים את המורינגה בתור שיחים נמוכים, שאת עליהם קוצרים, מייבשים וטוחנים. העלים משמשים לחליטות תה, מוסיפים אותם גם לסלט ירקות, לתבשילים. את האבקה אפשר להוסיף גם לשייקים, לטחינה, ליוגורט. בנוסף לכך, את המתחם שבו נמצאים השיחים הפכנו למבוך יערות המורינגה”.
בני הזוג סנדר שותפים מלאים ועובדים יחד. “מוטי הוא בעיקר בעל הרעיונות והחזון, ואז אני מצטרפת”, מספרת סנדר. “בזריעה ובשתילה עבדנו כולנו, כולל חלק מהילדים והנכדים. ההורים שלהם אפילו ויתרו להם על הגעה לבית הספר לטובת עזרה לסבתא וסבא ועיסוק בחקלאות. ויש לנו כמובן גם עובדים שמסייעים”.
כמו עסקים רבים אחרים, גם הזוג סנדר חוו פגיעה קשה בשנת הקורונה. “בפסח תש”פ היינו אמורים לפתוח את המקום לקהל, ואז התחילה הקורונה”, נזכרת סנדר. “זה היה מאכזב מאוד, ואני אפילו לא מדברת על הפן הכלכלי. התכוננו הרבה לפתיחה, הכנו הכל עד לפרטים הקטנים, במטרה שאנשים יבואו וייהנו. אבל אנחנו כבר רגילים לשינויים ותמיד קמים וממשיכים קדימה. בקיץ החולף, בין הסגרים, התחלנו להפעיל את המקום, ואנחנו מקווים שהשנה הקרובה תהיה מוצלחת יותר”. המבקרים שמגיעים למקום זוכים, נוסף על הפעילות החווייתית, לשמוע מבני הזוג גם סיפורים מרתקים על צמח המורינגה ועל החיים בגוש קטיף והגירוש מהם.
אחרי שנים בעבודת החקלאות הקשה, לא עולה לך מחשבה לשנות עיסוק?
אינני יכולה לעזוב את עבודת החקלאות. יש לי חיבור לאדמה ואני פשוט לא יכולה בלי זה. עבורי זה השורש, הבסיס לחיים. זה הכרת הטוב, זה תודה”.
