מורינגה מכונפת – עץ החיים  

הקדמה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא"

המורינגה היא אחד מפלאי העולם, אשר וודאי תשאיר רושם על כל חובב צמחים שיפגוש בה בדרכו. קצב הגידול שלה פנטסטי ממש, ומזכיר מאוד את מרוץ הצמיחה ביערות הבמבוק של אסיה. זרע שנשתל וטופל כראוי יצמיח בתוך מספר לא רב של חודשים עץ בגובה של כמטר וחצי, ובעל קוטר גזע של שמונה סנטימטרים ויותר.

המורינגה מבשילה פירות כבר בשנתהּ הראשונה, ובכך גם פוטרת אותנו מהתייחסות להלכות רבות התלויות בארץ, כמו שמיטה או תרומות ומעשרות למיניהן. אחוז החלבונים והמינרלים גבוה מאוד בכל חלקי הצמח, ונראה שבכך מקיימת המורינגה את הציווי העתיק, שהושת על כל עולם הצומח ביום השלישי לבריאה: " עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ עַל־הָאָרֶץ".

פרק א' – המורינגה ותרומתה למשק המזון הישראלי:

"וַיִּקַּח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

משק המזון בכדור הארץ נמצא בבעיה חמורה. ככל היצורים החיים זקוקים גם בני האדם לחלבונים, לפחמימות וכן לוויטמינים ולמינרלים שונים. במשך אלפי שנים נשענו בעיקר על גידול בעלי חיים לצורך הפקת חלבונים, ועל גידולי שדה שונים לצורך הפקת פחמימות (חיטה במזרח התיכון, תירס ביבשת אמריקה, אורז ברחבי אסיה ותפוחי אדמה באירופה החורפית).

משק המזון הנוכחי סופו שיביא עלינו את אובדננו, שהרי הֵן משקי החי והֵן גידולי השדה, פוגעים פגיעה אנושה במרקם החיים העדין שעל פני כדור הארץ. לצורך גידולי השדה אנו נדרשים לברֵא שטחים גדולים של צמחיה טבעית, מה שגורם לפגיעה בשרשרות המזון הבסיסיות ביותר בטבע, וכן לתופעות של סחף קרקע בזמן גשמי החורף וענני אבק בעת רוחות הקיץ החמות (כך סיפר לי מגדל זיתים יווני, שפגשתי באחד מטיוליי באירופה – א"ב). משקי החי למיניהם מביאים עלינו הררים של מיני פסולת שונים וצואת בהמות, וזאת בנוסף לצער הגדול שאנו גורמים לבעלי החיים המזינים אותנו במשך דורות.

נראה שצמח המורינגה מכונפת (Moringa Oleifera) יוכל אולי לענות על כמה מבעיות אלו. המורינגה ידועה במשך אלפי שנים כצמח ששימש חקלאים באסיה לצורכי תזונה, רפואה, הזנת בעלי חיים וכן כחומר דלק אורגני.

לצרכים אלה השתמשו בני האדם כמעט בכל אחד מחלקי הצמח, ובעיקר בעלי הצמח ובזרעיו העשירים בחלבון. קצב גידולה המהיר של המורינגה תרם רבות למעמדה המרכזי בחקלאות האסייתית, שכן ניתן לנצלה ביעילות במשך חודשים רבים (Palada 10-11). אחד מן האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו, החקלאים הישראלים, הוא הפקת המירב מקצב הגידול המהיר של המורינגה, תוך התאמתו לתרבות המַטַּעִים הישראלית, הסובבת סביב ארבע עונות מובחנות היטב. בתחילת עבודתי במשתלת סנדר גזמתי את המורינגה גיזום סתיו הנהוג במטעי וורדניים. נראה שגיזום זה כלל אינו מיטיב עם המורינגה, ועל כך ארחיב בפרק "גיזום העץ הצעיר ופיתוחו".

פרק ב' – תיאור המורינגה המכונפת:

"וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ… וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב"

בבואנו לחקור את המורינגה המכונפת כגידול חקלאי, חשוב מאוד שנכיר את מוצאהּ המקורי בכדור הארץ. דבר זה נכון לכל תהליך גידול של צמח או בעל חיים, שכן על מנת להגיע לתוצאה מיטבית, עלינו לחקות את סביבת הגידול המקורית ככל יכולתנו. אין זה משנה לאן נדד הצמח במרוצת השנים, סביבת גידולו הראשונית לעולם תהיה טבועה בו, ואליה הוא ישאף תמיד.

המורינגה המכונפת שייכת למשפחת המורינגיים, שבה סוג אחד בלבד – המורינגה.  המורינגה המכונפת היא מין עץ בתוך משפחה זו. שמה המדעי הוא "moringa oleifera" שפירושו "מורינגת השמן", בישראל שינו את שמה למורינגה מכונפת ע"ש הכנפיים העוטפים את הזרע מסביבו ועל שום אחוז השמן הגבוה שבזרעיה. מוצאה של המורינגה המכונפת במורדות הרי ההימלאיה שבצפון הודו, אולם כיום היא נפוצה ברחבי תת-היבשת כולה, בדרום-מזרח אסיה, באפריקה  וכן במרכז אמריקה ובדרומהּ  (מתוך ויקיפדיה).

הכותב: אלון בריימן – יערות מורינגה.