מורינגה מכונפת – צמח הניסים

ד”ר יפתח ואקנין

רקע

בשנות החמישים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל יהודים מאזור העיר קוצ’י (קוצ’ין) בדרום מערב הודו. יחד איתם הם הביאו את צמח המורינגה המכונפת (Moringa oleifera Lam), אותו הם גידלו כעץ מאכל בחצרם הפרטית כפי שנהגו בהודו שם הם נהגו לקטוף את תרמיליו של הצמח בעודם ירוקים ולבשל אותם במגוון מאכלים. לתרמילים שלו הם קראו “מקלות מתופף” Drum Sticks) ) בשל היותם ארוכים וצרים. הצמח הופץ על ידם במושבים השונים בהם הם התבססו וכיום ניתן למצוא שרידים של העצים ברחבי הארץ, מכפר יובל בצפון הארץ, דרך תעוז, תרום ומסילת ציון במרכזה ועד לנבטים בדרום.

תמונה 1. עץ מורינגה מכונפת שניטע בחצר האחורית של בית של עולי הודו (צילם יפתח ואקנין).

עץ המורינגה המכונפת הוא צמח טרופי ממשפחת המורינגיים (Moringaceae) הכוללת 13 מינים שמקורם באזורים הטרופיים-יבשים של העולם הישן. תפוצתו הטבעית מצפון מזרח פקיסטן לצפון מערב מדינת בנגל בהודו ובצפון מזרח בנגלדש. כיום, הצמח נפוץ בכל רחבי העולם, באזורים בעלי אקלים חם דיו שמאפשר את התפתחותו. הצמח בוית לראשונה בהודו, שם נאכלים תרמיליו הירוקים כירק מאכל במגוון מאכלים בדומה לשעועית ירוקה או אספרגוס (תמונה 2).

תמונה 2. מורינגה מכונפת. א. עץ בגיל 6 חודשים בנגב הצפוני ועליו תרמילים ירוקים; ב. פרח; ג. תרמיל בשל; ד. זרע מכונף. קנה מידה לעץ 1 מ’ ו- 1 ס”מ לשאר חלקי הצמח (צילם יפתח ואקנין).

צמח המורינגה נחשב ל“צמח היבשתי המזין ביותר בעולם” ויש הטוענים כי הוא גם “הצמח הבריא ביותר בעולם”. על כן, אין פלא שהצמח מכונה “צמח הניסים” או “ארון התרופות של הטבע”. כיום, ישנן בישראל מספר חברות שמייצרות תוספי מזון מהעלים המשמשים גם כתרופה טבעית לריפוי תחלואים שונים, ומוצרים קוסמטיים שונים המבוססים על השמן שבזרעים ועל מיצויים של העלים. בישראל, הגידול המסחרי של הצמח הוא בעיקר לשמן לקוסמטיקה ולעלים כתוסף מזון איכותי לבני אדם. גידול מסחרי של צמח זה מוגבל כיום למספר מצומצם ביותר של חקלאים בגבעת יואב בקיבוץ עין השופט, נורדיה, כפר חיים, חיבת ציון, כרמי יוסף, גדרה, גני טל ובערבה הצפונית והתיכונה.

בעשור האחרון, חלה עלייה מטאורית במספר הפרסומים המדעיים על צמח המורינגה המכונפת. הסיבה לכך נעוצה בעלייה העולמית בצריכה של מזון פונקציונאלי וכן בהיקף העצום של תגליות על הערכים הבריאותיים והתזונתיים יוצאי הדופן של צמח זה. לאחרונה, ישנה התעניינות גדולה ביותר בצמח המורינגה גם כמקור חלופי לחלבון מבשר, בשל תכולת החלבון הגבוהה ביותר, הן בזרעים והן בעלים של הצמח, וכן בשל ערכיו התזונתיים יוצאי הדופן של החלבון שמקורו בצמח זה. במאמר זה אסקור, חלקית, את הספרות הענפה על צמח המורינגה ואתמקד בתחומים של מזון לבני אדם ורפואה ובהמשך אציג את המחקרים העיקריים שבוצעו במרכז וולקני על הצמח.

מורינגה כמזון-על

המושג “מזון-על” הפך לנדוש בימים אלו, וחדשות לבקרים אנו נתקלים בצמחים חדשים המשויכים לקטגוריה זו ולהם ערכים תזונתיים ובריאותיים גבוהים. אך גם בקרב מזונות העל הללו, צמח המורינגה נבדל בשל תכונותיו יוצאות הדופן. למעשה, כמעט כל חלקיו של הצמח אכילים; העלים, התרמילים הירוקים, הזרעים, השמן המופק מהזרעים, הפרחים והשורשים הקלופים. כל אחד מחלקי הצמח הללו נחקר מבחינה תזונתית ובריאותית ובמיוחד העלים, התרמילים הירוקים, והזרעים (כולל השמן ואבקת הזרעים לאחר הפקת השמן) הם הנחקרים ביותר:

1. תרמילים ירוקים – התרמילים המבושלים של המורינגה נחשבים לטעימים וערבים לחיך בדומה לאספרגוס. בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים תרמילי המורינגה הירוקים כ- 20% חלבונים, 1% שומנים, 46% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 7% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן) (Sánchez-Machado et al., 2010). תרמילי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם ואת כל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם, כולל אומגה 3 ואומגה 6. אחוז חומצות השומן הבלתי רוויות הוא כ- 62%. תרמילי המורינגה מכילים גם את רשימת הויטמינים הבאים: ויטמין A, ויטמין 1B, 2B, 3B, 5B, 6B, ויטמין C, וחומצה פולית (ויטמין B9). תכולת החומרים נוגדי החמצון בתרמילים גבוהה ביותר, ובפרט של החומצות הפנוליות והפלבונואידים שאחראים, בין היתר, לערכים הבריאותיים הגבוהים המיוחסים גם ליין אדום ולמיץ רימונים.
2. עלים – העלים של צמח המורינגה נחשבים לחלק המזין ביותר בצמח. לצורך השוואה, אבקת העלים מכילה, ליחידת משקל, פי 3.5 יותר ויטמין A מאשר בגזר, פי 7 יותר ויטמין C מאשר בתפוז, פי 3.5 יותר סידן מאשר בחלב פרה, פי 3 יותר אשלגן מאשר בבננה, ופי 2 יותר חלבון מאשר בחלב פרה (Rani & Arumugam, 2017). העלים הטריים נאכלים במגוון רחב של תבשילים, ואבקת העלים המיובשת משמשת להעשרת ערכים תזונתיים במזונות שונים כגון יוגורטים, עוגות, גבינת לאבּנה, לחמים, מזונות מבוססי קמח תירס, דייסות, נקניקיות עוף. חמאה, חטיף צ’יפס, לחמניות ביסקוויט, מרקים וחליטות צמחים, וכן כתוסף מזון לצריכה יומית בקפסולות ובטבליות. בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים העלים של צמח המורינגה כ- 25% חלבון, 5% שומנים (45% מהם אומגה 3), 31% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 13% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן). עלי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם וכל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם כולל אומגה 3 ואומגה 6. אחוז חומצות השומן הבלתי רוויות הוא מעל 70%. עלי המורינגה מכילים גם את רשימת הויטמינים הבאים: ויטמין A, ויטמין 1B, 2B, 3B, 5B, 6B, ויטמין C, ויטמין E וחומצה פולית (ויטמין B9). תכולת החומרים נוגדי החמצון בתרמילים גבוהה ביותר והיא כוללת נוגדי חמצון אנזימטיים (SOD, CAT, GPx, GST), ונוגדי חמצון לא אנזימטיים )ויטמין E, ויטמין C, קרוטנואידים, חומצות פנוליות, פלבונואידים ו- גלוקוזינולטים).
3. זרעים; שמן ו”קמח זרעים” – זרעים של מורינגה מהווים מקור מזון חשוב בהיותם עשירים בחומצות שומן חד בלתי רוויות כחומצה אוליאית C18:1 (כ- 75% בדומה לשמן זית) וכן בשל הערכים הגבוהים של סטרולים, ויטמין E וחלבון עשיר בחומצות אמינו חיוניות (Leone et al., 2016). מהזרעים מפיקים על פי רוב שמן בכבישה קרה המהווה כשליש ממשקל הזרע הקלוף ונותר “קמח זרעים” המהווה את שני השליש הנותרים.

שמן המורינגה הוא מוצר פרימיום יקר ערך שמופק מהזרעים של צמח המורינגה. בשל תכונותיו המופלאות ובשל מחירו היקר הוא משמש בעיקר לקוסמטיקה במגוון רחב של מוצרים (קרמים, סבונים, משחות ועוד) וברפואה, אך הוא גם שמן מאכל מעולה, ובשל הרכבו הכימי הוא יכול אף לשמש תחליף לשמן זית. “קמח זרעים” נמכר כיום כתוסף מזון לבני אדם ומשמש גם כמרכיב העשרה בהזנת בעלי חיים. אולם, מרבית הפירסומים המדעיים על “קמח הזרעים” עוסקים ביכולת הגבוהה שלו בטיהור של מים מזוהמים ובשיקוע של אצות חד-תאיות.

צמח המורינגה – “בית מרקחת של הטבע”

אם לא די בכך שהמורינגה הוא צמח מזין ביותר, הרי שתכונותיו הרפואיות אולי אף עולות על תכונותיו כמזון. חשוב לציין, כי היעילות הרפואית של שימוש בצמח המורינגה נבחנה בעיקר בניסויים פרה-קליניים, מעבדתיים, ובחיות מעבדה ואילו ניסויים קליניים בבני אדם מצומצמים יחסית אך מספרם גדל משמעותית מדי שנה. בעוד שכותב מאמר זה אינו ממליץ על טיפול במחלה כלשהיא באמצעות צמח המורינגה, כל המידע שיוצג בהמשך הוא מידע מבוסס מחקרית בניסויים מדעיים מבוקרים. על כן, נדרש מחקר עתידי רחב היקף באשר לבידוד החומרים הפעילים בצמח המורינגה וכן בקיום של מחקרים קליניים מבוקרים על הפעילות של חומרים אלו, בדומה לנעשה כיום בצמח הקנביס הרפואי. כעת, אציג בפניכם מספר מחקרים שתוצאותיהם מעידות על פוטנציאל עצום במגוון רחב של תחלואים. את המחלות אציג בסדר אלפביתי ולא בהכרח על פי סדר חשיבותם:

1. אלצהיימר – נמצא ששימוש במיצוי של עלים של מורינגה בחולדות שעברו פגיעה מוחית המדמה אלצהיימר, החזיר את רמות המונואמינים במוח לרמות נורמאליות, חידש פעילות מוחית חשמלית תקינה (Ganguly & Guha, 2008) ואף הגן על החיות מפני פגיעה מוחית, וצמצם משמעותית את הנזק מהשרייה כימית למחלה עד כדי ריפוי כמעט מלא של הסימפטומים (Mahaman et al., 2018).
2. אנמיה – במחקר קליני בו ניתן מיצוי מימי של עלי מורינגה כתוסף ברזל לנשים אנמיות באינדונזיה, נמצא שיפור משמעותי במצבן הבריאותי (Suzana et al., 2017). במחקר קליני בנשים אנמיות בהודו נמצא שנטילת אבקת עלי מורינגה שיפרה משמעותית את רמות ההמוגלובין בדם (Sindhu et al., 2013). נמצא גם שמיצוי של עלי מורינגה עיכב מעל 90% מהיווצרות של תופעת האנמיה החרמשית בתרבית תאי דם אדומים של חולים והחזיר כ- 80% מהתאים הפגומים לתפקוד נורמאלי (Cyril-Olutayo et al., 2018).
3. אפילפסיה – במחקר מקיף שבדק את ההשפעה של מתן דרך הפה של מיצוי של שורש המורינגה הראה דיכוי משמעותי של תהליכים אפילפטיים במוח וצמצם משמעותית התקפים אפילפטיים בחולדות מודל (Ray, 2016). במחקר שבדק השפעה של מיצוי של עלים של מורינגה נמצאה ירידה משמעותית בתופעות אפילפטיות בעכברים (Ingale and Gandhi, 2016). במחקר, זוהו שינויים משמעותיים במספר נוירוטרנסמיטורים וחומרים נוספים במוח שקשורים ישירות בתהליכים אפילפטיים.
4. הנקה וייצור חלב בנשים מניקות – במחקר קליני שנעשה באימהות צעירות 3-5 ימים לאחר הלידה, נמצא שהזנה באבקת עלים של מורינגה העלתה את ייצור החלב בנשים המניקות, עד כדי הכפלתה! בתום שבוע בלבד מתחילת הניסוי (Estrella et al., 2000).
5. הרעלות ופגיעה בכבד ובכליות – נמצא שמיצוי מעלים של מורינגה מנע פגיעה בכליות של חיות מעבדה בעקבות הרעלה של גנטמיצין (אנטיביוטיקה) (Quédraogo et al., 2013). הזנה באבקת זרעים של מורינגה סיפקה הגנה משמעותית מפני פגיעה בכבד ובכליות בחיות מעבדה בעקבות הרעלת ארסן (Gupta et al., 2005). הזנה של חיות מעבדה בשמן זרעי מורינגה סיפקה הגנה מפני פגיעה בכבד בעקבות הרעלה באמצעות פראצטמול (המרכיב הפעיל באקמול) (Olatosin et al., 2014).
6. השמנת ייתר – נמצא שהזנה של עכברים שניזונו במזון עתיר בשומן או בסוכרים, גרמה להשמנת ייתר חולנית, אולם, מתן של מיצוי מעלים של מורינגה, מנע התפתחות של כבד שומני (Muhammad et al., 2019), הוריד צבירת שומן בגוף, הוריד רמות כולסטרול בדם (Ghasi et al., 2000) ומנע עלייה חולנית במשקל. אחת הסיבות לכך נעוצה בריכוז הגבוה של MICs (Moringa isothiocyanates) בצמח (Waterman et al., 2015). נמצא, שמיצוי מעלי מורינגה משפיע ישירות על ביטוי של גנים המעורבים בתהליכי השמנה, מצמצם ייצור תאי שומן ומעלה פירוק תאי שומן, ולמעשה מונע השמנה חולנית! (Metwally et al., 2017).
7. התכווצויות שרירים לא רצויות (Spasm) – נמצא, שמתן דרך הפה של מיצוי של עלי מורינגה לחולדות מעבדה הראה פעילות מרפה שרירים הדומה לתרופות קיימות (Bhattacharya et al., 2014).
8. חום גבוה – מתן דרך הפה של מיצוי של זרעים, שורשים ועלים של מורינגה הראה ירידה משמעותית בתהליכים פיסיולוגיים שונים הקשורים בחום גבוה (Hukkeri et al., 2006), (Bhattacharya et al., 2014), בהתאמה. בהשוואה לפעילות של פראצטמול (הרכיב הפעיל באקמול, נמצא שמיצוי העלים החל להשפיע לאחר כשעתיים אך השפעתו נמשכה במשך כ- 12 שעות.
9. טרשת נפוצה (MS) – נמצא, שטיפול באמצעות מריחת קרם של 2% Moringin (רכיב פעיל מרכזי במורינגה) בעכברי מודל למחלה, צמצם משמעותית כאבים נוירופתיים והעלה רמות של חומרים אנטי דלקתיים בגוף (Giacoppo et al., 2017).
10. טרשת עורקים וייתר לחץ דם – נמצא, שהזנה במיצוי של עלי מורינגה צמצמה משמעותית הופעה של טרשת עורקים בחיות מעבדה שקיבלו מזון עשיר בכולסטרול (Chumark et al., 2008). הזנה של ארנבות במיצוי מימי של עלי מורינגה הראתה ירידה של 50% ברמות הכולסטרול בדם וירידה של 86% ביצירת פלאקים בעורקים ברמה דומה לזו המתקבלת במתן תרופתי של סטטינים כ- Simavastatin (Chumark et al., 2008).
11. כאבים ומחלות דלקתיות – צמח המורינגה נחקר רבות באשר ליעילות שלו כנגד תהליכים דלקתיים והמנגנונים של הפעולה אף הם נחקרו לעומק. חלקי הצמח השונים של המורינגה מכילים ריכוזים גבוהים ביותר של חומרים נוגדי חמצון. נמצא שהעלים מכילים Kaempferol – 3 – glycoside, (פלבונול) ו- Chlorogenic acid (אסטר של חומצה קפאית), Vicenin-2 (פלבונואיד) הידועים בפעילות האנטי-דלקתית שלהם. המרכיב הפעיל אולי החשוב ביותר בפעילות האנטי-דלקתית הוא המורינגין (isothiocyanate) חומר בעל יציבות גבוהה שנמצא כבעל פעילות אנטי דלקתית חזקה המיוחסת ליכולת שלו לבקר מערכת מרכזית Nuclear factor erythroid 2–related factor 2 (Nrf2) האחראית על ההגנה האנטי-חימצונית בתא (Cheng et al., 2019). השורשים, הזרעים והעלים מכילים Moringin (isothiocyanate).

א. אסתמה ברונכיאלית – בניסוי קליני בחולים באסתמה ברונכיאלית, קיבלו החולים טיפול של אבקת זרעי מורינגה דרך הפה אחת ליום במשך שלושה שבועות. תוצאות המחקר הראו ירידה משמעותית בחומרת ההתקפים האסתמטיים ועליה משמעותית בנפח הנשימה בחולים שטופלו באבקת הזרעים בהשוואה לביקורת (Agrawal., 2008).

ב. דלקת פרקים – במחקרים רבים, בחיות מודל, מיצוי מהעלים או מהזרעים של המורינגה, צמצם משמעותית את הכאבים, את התהליכים הדלקתיים ואת הנפיחות בפרקים (Martínez-González et al., 2017).

ג. קוליטיס – נמצא, שמיצוי של זרעי מורינגה צמצם משמעותית את התהליכים הדלקתיים ואת הופעת הכיבים במעי הגס של חולדות מעבדה שעברו אינדוקציה לקוליטיס כיבי (Atta et al., 2019).

12. כיב קיבה – נמצא, שמיצוי של פרחי מורינגה צמצם בכ- 80% את חומרת כיב הקיבה בחיות מודל למחלה (Patel et al., 2019). נמצא, שהזנה בעלי מורינגה מנעה באופן משמעותי את האינדוקציה של כיב קיבה באמצעות אספירין בחיות מעבדה (Mabrok and Mohamed, 2019).
13. לחץ תוך–עיני מוגבר (גלאוקומה) – בניסוי שנערך במתנדבים בריאים שקיבלו דרך הפה מיצוי של העלים של מורינגה. נמצא, שככל שהמינון של המיצוי עלה, כך חלה ירידה יותר משמעותית בלחץ הדם, ובלחץ התוך עיני (George et al., 2018).
14. ליישמניה (“שושנת יריחו”) – נמצא שמיצוי של עלי מורינגה מעכב כמעט 100% מפעילות הטפיל ומראה פעילות סינרגטית עם תרופה מקובלת למחלה (Hammi et al., 2019) ומצמצם משמעותית את הגודל של הפצעים שהתפתחו על פני העור (El-Khadragy et al., 2018).
15. מחלות וירליות – מחקרים שנערכו על הפעילות האנטי ויראלית של צמח המורינגה הראו פעילות מעכבת של וירוסים מהקבוצות הבאות:

א. איידס (HIV – מחלת כשל חיסוני).

ב. הרפס סימפלקס (גורם לפצעים בפה ובאיברי המין).

ג. צהבת B (פגיעה בכבד).

ד. וירוס אפשטיין-בר (וירוס מחולל הרפס הגורם ל”מחלת הנשיקה”).

ה. מחלת “הפה והגפיים” (וירוס מעיים התוקף בעיקר ילדים ומאופיין בחום גבוה ופצעים ושלפוחיות בכל הגוף).

ו. מחלת ה”ניו-קאסל” (וירוס קטלני לעופות).

הפעילות האנטי ויראלית היא על פי רוב בעיכוב ההתפתחות של הווירוסים ובחיזוק המערכת הפיסיולוגית והמערכת החיסונית של החולה (Biswas et al., 2019).

16. ניוון שרירים (ALS) – ALS היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים. מתן של Moringin בהזרקה לחולדות, הראה שיבוש משמעותי של תהליכי התפתחות המחלה ומצביע על פוטנציאל בפיתוח תרופה לעיכוב ואולי אפילו לעצירה של תהליכי הניוון בחולים (Galuppo et al., 2015).
17. מחלת פרקינסון – נמצא שמתן של Moringin לעכברי מודל למחלת הפרקינסון הוריד משמעותית את הרמות של תהליכים דלקתיים בגוף החיות ולכן הוצע כמנגנון תרופתי עתידי לעיכוב או למניעה של ניוון מערכת העצבים המרכזית במחלת פרקינסון (Giacoppo et al., 2017).
18. מחלות עור (פסוראזיס, אקנה ועוד), הזדקנות עור, נזקי קרינה ועוד –

א. נזקי קרינת השמש לעור מתבטאים בפגיעה בעור ובתהליכי הזדקנות מואצים המלווים בירידה ברכות העור ובעלייה בהופעת קמטים. שימוש בקרם פנים המועשר במיצוי מעלי מורינגה, הראתה שיפור משמעותי ברכות העור ובצמצום בהופעת הקמטים בהשוואה לביקורת בבני אדם (Ali et al., 2014).

ב. בניסוי בבני אדם בריאים שטופלו בקרם המבוסס על מיצוי של עלי מורינגה, נמצא שהטיפול הוריד משמעותית את השמנוניות של העור בהשוואה לביקורת (Ali et al., 2013).

ג. פסוריאזיס (ספחת) – מתן דרך הפה של מיצוי של עלי מורינגה לחולדות מעבדה שעברו אינדוקציה לפסוריאזיס (מחלת עור כרונית, אוטואימונית), הראה שיפור משמעותי במצבם הרפואי בהשוואה לביקורת (Dilawar et al., 2017).

ד. דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis) – מחלת עור המלווה בגרד שלה סיבות רבות שחלקן קשורות באלרגיות לחומרים שונים. נמצא, ששימוש חיצוני במיצוי של עלי מורינגה על חיות מעבדה הראה שיפור משמעותי במחלה (Choi et al., 2016).

ה. ריפוי והחלמה של פצעים – ישנה חשיבות עצומה לריפוי פצעים ולאחר מכן גם לצמצום גודל הצלקת שנותרת. נמצא, שמיצוי מעלים שנמרח חיצונית האיץ את קצב הריפוי של הפצעים בכ- 80% (Chin et al., 2019) ובמתן דרך הפה אף צמצם את גודל הצלקת (Rathi et al., 2006).

19. מיגרנה – מיגרנה היא תופעה המאופיינת בכאבי ראש צדיים, הקשורה בהפרשה מוגברת של סרוטונין ודופאמין במוח. נמצא, שמיצוי מהעלים של מורינגה עיכב הפרשה מוגברת של סרוטונין ודופאמין במוח (Upadhye et al., 2012).
20. מלריה – מתן של מיצוי של זרעי מורינגה לעכברי מעבדה נגועים בטפיל המלריה הראה בין 60 ל-100% מניעה של התפתחות הטפיל בגופם, בדומה לטיפול תרופתי ב- Chloroquine (Olasehinde et al., 2012).
21. מתח נפשי וחרדה (Anxiety) –הזנה של חולים באיידס המטופלים בתרופות, בפודינג מועשר באבקת עלי מורינגה, הראתה ירידה משמעותית בתופעות של מתח נפשי וחרדה השכיחות בחולים אלו באינדונזיה (Martatino et al., 2014).
22. נזקי עישון והרעלת ניקוטין – מתן דרך הפה של חליטה של עלי מורינגה לחולדות מעבדה שנחשפו להרעלת ניקוטין, הראה הגנה מפני הפרעות התנהגותיות המיוחסות לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומפני פגיעה הרסנית במוח הקטן (Omotoso et al., 2018) וכן הגנה מפני פגיעה חימצונית באונה הקדמית של המוח (Gbadamosi et al., 2016).
23. סוכרת – סוכרת היא מחלה כרונית במדינות רבות ומספר החולים בה כיום כ- 285 מיליון והוא צפוי להגיע למעל 500 מיליון ב- 2030. מחקרים מעבדתיים רבים בחנו את האפשרות לטיפול תרופתי בסוכרת באמצעות מיצוי מהעלים של צמח המורינגה. כולם הראו ירידה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם. מחקר קליני בבני אדם החולים בסוכרת שטופלו באבקת עלי מורינגה הראה ירידה של 30% ו- 25% ברמות הגלוקוז בדם, בצום ולאחר ארוחה, בהתאמה (Kumari, 2010). מחקר קליני בבני אדם החולים בסוכרת הראה שתוספת עלים של מורינגה לארוחת הבוקר לאחר צום גרמה לירידה של כ- 20% ירידה ברמות הגלוקוז בדם בהשוואה לארוחה ללא עלים של מורינגה. השפעה זו לא הייתה מלווה בעלייה ברמות האינסולין בדם ומיוחסת לירידה בקליטה של גלוקוז במערכת העיכול (William et al., 1993). מנגנוני הפעולה המוצעים של צמח המורינגה בחולי סוכרת כוללים צמצום קליטת גלוקוז במעיים, הגברת ייצור אינסולין, הורדת עמידות לאינסולין, הגברת חידוש של תאי β בלבלב, העלאת רמות נוגדי חמצון בדם והורדת רמות של גורמים מחמצנים בדם (Muhammad et al., 2016).
24. סרטן – מחקרים רבים נערכו על הפעילות האנטי-סרטנית של מיצויים מצמח המורינגה ונמצאו בעלי פעילות חזקה כנגד סוגי סרטן שונים כגון סרטן הלבלב, סרטן צוואר הרחם, סרטן הכבד, סרטן הדם, סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן המוח, סרטן בלוטות הלימפה ועוד. מרבית המחקרים בוצעו בחיות מעבדה ובתרביות רקמה אך מנגנוני הפעולה שלהם על מחלות אלו נחקרו באופן יסודי ונמצאו כתואמים לאלו של תרופות אנטי-סרטניות ובמקרים מסוימים הם אף עבדו באופן סינרגטי עם תרופות אלו (Tiloke et al., 2018).
25. עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה – מחקר שבחן את ה- Moringin מצא פעילות אנטיבקטריאלית חזקה כנגד מספר זנים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (Romeo et al., 2018).
26. פעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyrodism) – נמצא, שהזנה של חיות מעבדה במיצוי מהעלים של מורינגה הורידה משמעותית את ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס וצמצמה את פעילות היתר שלה (Tahiliani et al., 2000).
27. קרינת טלפון סלולרי – חשיפה של חולדות מעבדה לקרינה סלולרית במשך שעה ביום למשך שבוע גרמה לפגיעה משמעותית בייצור ובאיכות של תאי הזרע של הזכרים. הזנה במיצוי מימי עלי מורינגה סיפקה הגנה מפני נזקים אלו (Bin-Meferij and El-Kott, 2015).
28. תופעת גיל המעבר בנשים – בגיל המעבר ולאחריו, חלה בנשים ירידה חדה בערכי האסטרוגן המלווה בירידה בערכים של פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית בגוף. בניסוי קליני שנערך בנשים בגילאים 45-60, הן נחשפו לתוסף מזון של אבקת עלי מורינגה ונמצא, ש חלה עליה משמעותית בערכים של ויטמין C ובפעילות של אנזימים נוגדי חמצון בדם, וכן חלה עליה ברמות ההמוגלובין וירידה ברמות הגלוקוז בדם (Kushwaha et al., 2014).
29. תפקוד כליות ואבנים בכליות – מתן דרך הפה של מיצוי של שורש מורינגה לחולדות מעבדה, הראה ירידה משמעותית בהיווצרות ובהפרשת חומצה אוקסלית בשתן וכן ירידה משמעותית בהופעת אבנים בכליות שבחיות שעברו השריה לכך (Karadi et al., 2006).
30. תשישות וכאבי גב תחתון – מחקר קליני שנערך באנשים בריאים ביפן הראה שמתן של אבקת זרעי מורינגה דרך הפה הוריד משמעותית את הערכים של תשישות ואת הערכים של כאבי גף תחתון וכאבים בצוואר בהשוואה לביקורת (Shimizu et al., 2019).

מחקרים על צמח המורינגה במרכז וולקני

מגוון המחקרים הרחב שבוצעו על צמח המורינגה עד עתה בוולקני מעיד על הפוטנציאל העצום שלו בתחומים שונים ובעיקר כגידול לשמן לקוסמטיקה, לעלים כתוסף מזון לבני אדם, לחלבון חלופי לתעשיית המזון, לתוסף לבעלי חיים, לשיקוע של אצות חד תאיות לתעשייה ולטיהור מים:

1. מורינגה מכונפת כגידול שמן לקוסמטיקה – במחקר שנערך במסגרת התיזה לתואר שלישי של דר’ עדינה משעל תחת הנחייתם של דר’ יפתח ואקנין ממרכז וולקני ופרופ’ דן איזיקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, נחקרו תהליכי ההאבקה וההפריה של הצמח ונחקר גם הפוטנציאל של הצמח כגידול מטע לשמן תחת תנאים ים תיכוניים (Vaknin and Mishal,2017). במעבדתו של דר’ יפתח ואקנין, פותחו מספר קווים גנטיים בעלי פוטנציאל גבוה לייצור שמן בתנאים המקומיים (תמונה 3) ופותחה מערכת מבוססת NIRS (Near Infra Red Spectroscopy) לאנליזה בלתי הרסנית של תכולת שמן וחלבון בזרעים.

תמונה 3. קווים של מורינגה מכונפת שפותחו במעבדתו של דר’ יפתח ואקנין לשמן (א) ולתרמילים למאכל (ב). (צילמה יעל סמוכה).

2. מורינגה מכונפת כגידול לעלים – בסדרת מחקרים שנערכו בעמק בית שאן ובמרכז הארץ, נבדק ממשק הגידול המיטבי של צמח המורינגה כגידול לעלים המשמשים למגוון רחב של שימושים כתוסף מזון ולחליטה לבני אדם, כמקור להפקת חלבון מהעלים, כתוסף לבעלי חיים ועוד. נמצא, שקצב הצימוח תחת ממשק ייחודי למטרה זו היה מאוד גבוה עד כדי 5-6 ס”מ ביום! בחודשי הקיץ (תמונה 4). יבול הצמח בישראל נאמד בכ- 10 טון גבעולים ועלים טריים לדונם לשנה, שווה ערך לכ- 2 טון משקל יבש מתוכם כ- 700 ק”ג עלים (תמונה 5).

תמונה 4. חלקת ניסוי של מורינגה במרכז וולקני, בגיל 3 חודשים בלבד, לאחר זריעה בקרקע (צילם יפתח ואקנין).

תמונה 5. קציר ממוכן של חלקת מורינגה בעמק בית שאן, 3 חודשים לאחר הזריעה (צילם יפתח ואקנין).

3. מורינגה מכונפת כתוסף לבעלי חיים – בסדרת מחקרים שהחלה בחוות עדן בעמק בית שאן ונמשכה בחוות המחקר בנווה יער, נבדק הפוטנציאל של צמח המורינגה כתוסף מזון עשיר בחלבון ובנוגדי חמצון, בהזנה של מגוון בעלי חיים. נמצא, בפרות חולבות עלייה ביעילות ייצור החלב ועלייה של כ- 20% בתכולת נוגדי החמצון בחלב (Cohen-Zinder et al., 2016). בטלאים לבשר, נמצא עלייה באיכות הבשר המתבטאת בעליה ברכות הבשר, ובירידה בתכולת השומן בבשר (Cohen-Zinder et al., 2017).
4. מורינגה מכונפת כמקור לחלבון חלופי לתעשיית המזון – לחלבונים מעלים, ולחלבונים מעלים של מורינגה, בפרט, ישנן תכונות פונקציונליות מעולות ההופכות אותם לבעלי פוטנציאל גבוה לשמש כמרכיב חשוב בתחליפי בשר ובהעשרה של מוצרי מזון קיימים. במחקר שנערך על ידי יערה קטן, תלמידה לתואר שני, בשיתוף עם דר’ אופיר בנימין ממכללת תל חי, פותחו שיטות יעילות להפקה של חלבונים מסיסים הן מזרעים (תמונה 6) והן מעלים של מורינגה, לרמת ניקיון גבוהה המתאימה לשימוש בתעשיית המזון.

תמונה 6. הפקת חלבון מסיס (“לבן”) ושאינו מסיס (“ירוק”) מעלים טריים של מורינגה מכונפת. (צילם יפתח ואקנין)

5. מורינגה מכונפת כמקור ל”קמח זרעים” לשיקוע של אצות חד תאיות – בתהליך הפקת השמן מהזרעים מתקבל “קמח” שהוא בעצם אבקת הזרעים ללא השמן. במחקרים רבים נמצא שלאבקה זו יש יכולת לשקע חלקיקים מיקרוסקופיים במים עד כדי טיהור שלהם לרמת ניקיון גבוהה ביותר. במחקר שנערך על ידי היבא חאג’ יחייא, תלמידה לתואר שני, בשיתוף עם פרופ’ מרינה ניסנביץ מאוניברסיטת אריאל, נבחנה יעילות השיקוע של אצות חד תאיות על ידי אבקת זרעי מורינגה. נמצאה יעילות שיקוע גבוהה ביותר ונמצא שאבקת הזרעים מנטרלת את המטענים החשמליים שעל פני האצות ובכך מונעת דחייה שלהן זו מזו ומאפשרת יצירת אגרגטים השוקעים לקרקעית לקבלת מים נקיים.

סיכום

הפוטנציאל העצום הגלום בצמח המורינגה כמקור לתעשיית המזון, לתעשיית התרופות, לתעשיית הקוסמטיקה ולטיהור מים. מציב את הצמח כמועמד מאוד רציני כגידול חקלאי רחב היקף באזורים החצי יובשניים עד יובשניים של כדור הארץ. בישראל, החקלאים כיום משוועים לגידולים חדשים שיתנו להם פרנסה ויחליפו מגוון רחב של גידולים שקרנם ירד כגון פלפלים, רימונים, ועוד. גידול של המורינגה כגידול מטע לזרעים לשמן ול”קמח זרעים” ולחלבון וכגידול שדה לעלים לתוספי מזון לבני אדם ובעלי חיים וכמקור עתיר חלבון לתעשיית המזון, יכול לתת עבורם מענה מספק ולהרחיב את מגוון המוצרים והתוצרים הפוטנציאליים מצמח מופלא זה.

ספרות מצוטטת

Agrawal, B. and Mehta, A., 2008. Indian Journal of pharmacology.

Ali, A., Akhtar, N., Mumtaz, A.M., Khan, M.S., Iqbal, F.M. and Zaidi, S.S., 2013. African Journal of Pharmacy and Pharmacology.

Ali, A., Akhtar, N., Khan, M.S., Khan, M.T., Ullah, A. and Shah, M.I., 2013. Biomedical Research.

Atta, A.H., Mouneir, S.M., Nasr, S.M., Sedky, D., Mohamed, A.M., Atta, S.A. and Desouky, H.M., 2019. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine.

Bhattacharya, A., Behera, R., Agrawal, D., Sahu, P.K., Kumar, S. and Mishra, S.S., 2014. Tanta Medical Journal.

Bhattacharya, A., Naik, M.R., Agrawal, D., Sahu, P.K., Kumar, S. and Mishra, S.S., 2014. Int J PharmTech Res.

Bin-Meferij, M.M. and El-Kott, A.F., 2015. International journal of clinical and experimental medicine.

Biswas, D., S. Nandy, A. Mukherjee, D. K. Pandey, and A. Dey. 2019. South African Journal of Botany.

Cheng, D., Gao, L., Su, S., Sargsyan, D., Wu, R., Raskin, I. and Kong, A.N., 2019. The AAPS journal.

Chin, C.Y., Ng, P.Y. and Ng, S.F., 2019. Drug delivery and translational research.

Choi, E.J., Debnath, T., Tang, Y., Ryu, Y.B., Moon, S.H. and Kim, E.K., 2016. Biomedicine & Pharmacotherapy.

Chumark, P., Khunawat, P., Sanvarinda, Y., Phornchirasilp, S., Morales, N.P., Phivthong-ngam, L., Ratanachamnong, P., Srisawat, S. and Klai-upsorn, S.P., 2008. Journal of ethnopharmacology.

Cohen-Zinder, M., Leibovich, H., Vaknin, Y., Sagi, G., Shabtay, A., Ben-Meir, Y., … & Miron, J. 2016. Animal Feed Science and Technology.‏

Cohen-Zinder, M., Orlov, A., Trofimyuk, O., Agmon, R., Kabiya, R., Shor-Shimoni, E., … & Shabtay, A. 2017. Small Ruminant Research.‏

Cyril-Olutayo, M. C., Agbedahunsi, J. M., & Akinola, N. O. 2018. Nigerian Journal of Pharmaceutical Research.

Dilawar, S., Shah, A., Hussain, S., Sajjad, M. and Khan, S., 2017. Biochem Pharmacol.

El-Khadragy, M., Alolayan, E., Metwally, D., El-Din, M., Alobud, S., Alsultan, N., Alsaif, S., Awad, M. and Abdel Moneim, A., 2018. International journal of environmental research and public health.

Estrella, M.C.P., Jacinto Bias III, V., David, G.Z. and Taup, M.A., 2000. The Philipine Journal of Pediatrics.

Galuppo, M., Giacoppo, S., Iori, R., De Nicola, G. R., Bramanti, P., & Mazzon, E. 2015. BioMed research international.

Ganguly, R., & Guha, D. 2008. Indian Journal of medical research.

Gbadamosi, I.T., Omotoso, G.O., Olajide, O.J., Dada-Habeeb, S.O., Arogundade, T.T., Lambe, E. and Obasi, K.K., 2016. Anatomy.

George, G. O., O. B. Ajayi, and A. A. Oyemike. 2018. Journal of the Nigerian Optometric Association.

Ghasi, S., Nwobodo, E. and Ofili, J.O., 2000. Journal of Ethnopharmacology.

Giacoppo, S., Iori, R., Bramanti, P. and Mazzon, E., 2017. Molecular pain.

Giacoppo, S., Rajan, T.S., De Nicola, G.R., Iori, R., Rollin, P., Bramanti, P. and Mazzon, E., 2017. Rejuvenation research.

Gupta, R., Kannan, G.M., Sharma, M. and Flora, S.J., 2005. Environmental toxicology and pharmacology.

Hammi, K. M., R. Essid, O. Tabbene, S. Elkahoui, H. Majdoub, and R. Ksouri. 2019. South African Journal of Botany.

Hukkeri, V.I., Nagathan, C.V., Karadi, R.V. and Patil, B.S., 2006. Indian journal of pharmaceutical sciences.

Ingale, S.P. and Gandhi, F.P., 2016. International Journal of Epilepsy.

Kanchan P. Upadhye, vinod D. Rangari, vijay B. Mathur. 2012. International Journal of Green Pharmacy.

Karadi, R.V., Gadge, N.B., Alagawadi, K.R. and Savadi, R.V., 2006. Journal of ethnopharmacology.

Kumari, D. JALAJA. 2010. Bioscan.

Kushwaha, S., Chawla, P. and Kochhar, A., 2014. Journal of food science and technology.

Leone, A., Spada, A., Battezzati, A., Schiraldi, A., Aristil, J., & Bertoli, S. (2016). International Journal of Molecular Sciences.

Mahaman, Yacoubou Abdoul Razak, Fang Huang, Mengjuan Wu, Yuman Wang, Zhen Wei, Jian Bao, Maibouge Tanko Mahamane Salissou et al. 2018. Journal of Alzheimer’s Disease.

Martatino, I.Y., Habibie, R., Sahrah, A. and Wardhana, A.A., 2014. International Journal of Asian Social Science.

Martínez-González, C.L., Martínez, L., Martínez-Ortiz, E.J., González-Trujano, M.E., Déciga-Campos, M., Ventura-Martínez, R. and Díaz-Reval, I., 2017. Biomedicine & Pharmacotherapy.

Metwally, F.M., Rashad, H.M., Ahmed, H.H., Mahmoud, A.A., Raouf, E.R.A. and Abdalla, A.M., 2017. Asian Pacific Journal of tropical biomedicine.

Muhammad, Hafiz Irfan, Mohd Zaini Asmawi, and Nurzalina Abdul Karim Khan. 2016. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine.

Muhammad, N., Ibrahim, K.G., Ndhlala, A.R. and Erlwanger, K.H., 2019. South African Journal of Botany.

Olasehinde, G.I., Ayanda, O.I., Ajayi, A.A. and Nwabueze, A.P., 2012. International Journal of Medicinal Plant Research.

Olatosin T. M, Akinduko D. S, Uche C. Z.2, Bardi J. 2014. Effects of Moringa oleifera Seed Oil on Acetaminophen-Induced Oxidative Stress and Liver Damage in Wistar Albino Rats. Volume 9, Issue 2.

Omotoso, G.O., Gbadamosi, I.T., Olajide, O.J., Dada-Habeeb, S.O., Arogundade, T.T. and Yawson, E.O., 2018. Pathophysiology.

Ouédraogo, M., Lamien-Sanou, A., Ramdé, N., Ouédraogo, A.S., Ouédraogo, M., Zongo, S.P., Goumbri, O., Duez, P. and Guissou, P.I., 2013. Experimental and toxicologic pathology.

RANI, E. A., & Arumugam, T. (2017). Journal of Crop and Weed.

Rathi, B.S., Bodhankar, S.L. and Baheti, A.M., 2006. Indian Journal of Experimental Biology.

Romeo, L., Lanza Cariccio, V., Iori, R., Rollin, P., Bramanti, P. and Mazzon, E. 2018. Molecules.

Sánchez-Machado, Dalia I., José A. Núñez-Gastélum, Cuauhtémoc Reyes-Moreno, Benjamin Ramírez-Wong, and Jaime López-Cervantes. 2010. Food analytical methods 3.

SHIMIZU, K., ABE, A., KAPOOR, M.P., YASUKAWA, Z. and OZEKI, M. 2019. file://fs01/users/yiftachv/Projects%20in%20progress/יערות%20המורינגה/Moringa%20human%20tests/sin_0056_08_0606.pdf

Sindhu, S., S. Mangala, and B. Sherry. 2013. International Journal of Phytotherapy Research.

Suzana, Dona, Franciscus D. Suyatna, Retnosari Andrajati, Purna Sari Santi, and Abdul Mun’im. 2017. Journal of Young Pharmacists.

Ray, K., 2016. The role of Moringa oleifera epilepsy and its management. https://ir.inflibnet.ac.in:8080/jspui/bitstream/10603/176557/3/03_content.pdf

Tahiliani, P. and Kar, A., 2000. Pharmacological research.

Tiloke, C., Anand, K., Gengan, R. M., & Chuturgoon, A. A. 2018. Biomedicine & Pharmacotherapy.‏

Vaknin, Y., & Mishal, A. 2017. Scientia horticulturae.‏

Virendra Kumar Patel and Narendra Kumar Lariya. 2019. Journal of Drug Delivery & Therapeutics.

Waterman, C., Rojas‐Silva, P., Tumer, T.B., Kuhn, P., Richard, A.J., Wicks, S., Stephens, J.M., Wang, Z., Mynatt, R., Cefalu, W. and Raskin, I. 2015. Molecular nutrition & food research.

William, F., Lakshminarayanan, S. and Chegu, H., 1993. International Journal of Food Sciences and Nutrition.