האם שמעתם פעם בחיים על אנשים שאוכלים עצים? עלים? פרחים? זרעים? אנחנו מכירים בעלי חיים שאוכלים עצים אבל בני אדם? …זו סתם אגדה.

אז אכן כן, יש כאלו הרבה מאוד עצים הגדלים בעיקר בארצות המזרח כבר אלפי שנים ומיליוני אנשים חיים ושבעים ובריאים מאכילת אותם העצים.

אני וחנה אשתי וששת ילדי ובני זוגם והנכדים עומדים בפתח הבית, כל החפצים כבר על המשאיות ועל הרכבים…תמונה אחרונה כולם מבקשים. שתיהיה לנו למזכרת מחיים טובים שחיינו במקום במהלך 27 שנים.

אנחנו נפרדים ויוצאים למסע רגלי מהבית לעבר השער של המושב להרוויח עוד מספר צעדים במקום הכי יקר שהיה לנו ואנחנו נאלצים לעזוב אל הבלתי נודע.

האצבעות הירוקות הם פרי עמלם של 27 שנות עבודה חקלאית מכל המינים והזויות, גידול ירקות, עגבניות, מלפפונים, פלפלים וגידולי פרחים, ורדים, חרציות, מנטור, פלוקס, ציפורן וגיבסנית.

אנחנו עומדים בשער הצהוב של המושב, מולינו משאיות וכלי רכב רבים הבאים להשלים את המשימה. אני מביט באצבעותי וכאומר להם, אנחנו ברגע זה יוצאים לחופשי, נמצא לנו עבודה אחרת יותר נקיה, לא נעבוד תחת שמש יוקדת…יהיה לנו הרבה יותר טוב.

בדמיוני ראיתי עשרות אנשים העומדים בצד הכבישים הנושאים שלטים ובהם כתובים הצעות עבודה לאנשי עבודה שביום בהיר ירדה הגזרה ומקום עבודתם ומטה לחמם נסגר כלא היה. נסענו ועברנו צמתים וכיכרות ולא ראיתי את אשר חפצה נפשי. אני חייב למצוא דרך חדשה, עבודה מכובדת שאוכל להמשיך ולפרנס את בני משפחתי.

בית היה, עבודה היתה…לאן אני בא? אנחנו מגיעים לכפר נופש ומקבלים שני חדרים, כאן תגורו עד שנמצא פתרון למקום מגורים.ומקום עבודה, פרנסה, תעסוקה…אההה?

בעודי שוכב במיטה בחוסר מעש בכפר הנופש ובוהה מתנגן לי הניגון “אם אין אני לי מי…ואם לא עכשיו אימתי?”

מתנער ממקום משכבי וקורא לבני משפחתי ואומר, תקשיבו לאבא שלכם, תקשיבו טוב, מה שיה היה, עוול שכזה לא מגיע לאף אחד בעולם ולכן ולמרות הכול אנחנו לא מרשים לעצמנו לשכב כמו בטלנים במיטה, אנחנו מכאן והלאה, מרימים את הראש ומתקדמים קדימה…לאן אתם שואלים? אנחנו לא יודעים אבל לא עומדים במקום.

שיחה תמימה של הבן הקטן שחגג בר מצווה שלושה שבועות לפני היציאה ששאל את אמא שלו בטבעיות הכי גדולה…”אמא אבא לא עובד ועכשיו אנחנו הופכים להיות עניים”. נצבט ליבי, ניגשתי אליו, חיבקתי אותו ואמרתי לו, בני יקירי, מחר אבא חוזר לחקלאות. אנחנו בע”ה נסתדר.

ביום שלמחרת התחלנו מסע חדש המתמשך עד היום. שטח להתחיל בעבודה לא היה לי על כן חברתי למשק חקלאי ושם היינו שנה וחצי ומשם המשכנו לשטח אחר בתחום מקום מגורי והכשרנו את הקרקע ופרשנו טפטוף ובנינו חממות ושתלנו שתילים…אני שומע צחקוק מאחורי אוזני…האצבעות שואלות…הי שוב אנחנו חוזרות להיות ירוקות? כנראה שכן אני עונה והן מבטיחות לעשות מה שאני אמרתי לבני משפחתי…גם אנחנו נתקדם איתך.

החקלאות שבחרתי בה דומה אך שונה במהות למה שהיה, האדמה שונה, האקלים שונה, העובדים אחרים…מתמודדים ומתקדמים. לא נחים וממשיכים.

שלוש עשרה שנים עוברות להם ביעף במקום החדש, זו הנקודה השלישית שבה אנחנו מגדלים כאן בשטחים החדשים שלנו. אחד עשרה שנים לקחו ועברו להם עד שקיבלנו את הנחלה החקלאית שלנו. בכל הימים הללו חשבתי שעלינו להפוך את המקום, המשתלה למקום שבו נוכל לעבוד ולהעסיק אנשים בעלי צרכים מיוחדים, לתת לעובדים הללו תקווה ושמחה במקום עבודה ירוק שיש בו הרבה סיפוק.

באחד הימים למשתלה נכנס חקלאי לא מוכר ובידו פח והוא אותו מנער שאשמע ואנחש מה יש בתוכו.  נעים להכיר, אלו זרעים של עצי מורינגה. תכיר זה העץ, המכונה “עץ החיים” עץ הפלא” “עץ הקסמים”.

הנהנתי בראשי, שאלתי כמה שאלות והתחלתי לקרוא ולהתעניין האם זה אכן גידול מעניין, מתברר לי שכן טאני ממשיך וחוקר ומתייעץ עם חוקרים במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות. זה עץ מייוחד אבל האם זה הכיוון אליו אנחנו חותרים?

קיבלנו החלטה, גייסנו עובדים, מנקים ומפנים את כל השתילים הירוקים שהיו בחממות, מכל הארץ באו וקיבלו מאיתנו שתילים בחינם במטרה שיגננו במקום מושבם, המוסדות חינוך, ביחידות בצה”ל, בקיבוצים במושבים.

הכול היה מוכן, ידענו שאנחנו הולכים על זה על גידול המורינגה…לפתע הגיע שליח מחברה גדולה בתחום הקאנביס…תשמע ראינו את החממות שלך, הם בעלות פוטנציאל גדול, אנחנו נגדל אצלך יחד איתך ואתה תהפוך לגביר גדול. ישבנו ועשינו חשבונות והמספרים סינוורו אותנו. בכאלו סכומים אפשר לשבת רגל על רגל.

הודענו למלווה החקלאי שלנו שאנחנו כנראה נרד מהמורינגה כי אנחנו נכנסים לתחום הקאנביס…אשליות והבטחות והכול אין. שבוע…שבועיים וממתינים לתשובה והם בעלי הממון לא משיבים ואנחנו מאבדים את הכיוון ואת הזמן.

הגיע תשובה כי הם מצטערים…חנה, חנה אני לחנה קורא, בואי נעזוב את האשליות והמספרים ונחזור לתחום המורינגה.

בתוך שבוע התייצבנו, בני המשפחה וחברים, כרענו על ברכינו בתוככי החממות והתחלנו בזריעה של המורינגה. לא עברו שבוע עד שבועיים והזרעים התחילו לנבוט ואנחנו בהתרגשות עצומה ומרגישים ממש כמפריחי השממה…איזו הרגשה טובה כי אנחנו נוכל בקרוב  לעזור ולסייע להרבה אנשים שיכולו לצרוך את מוצרי המורינגה שלנו.

מורינגה היא בעצם משפחה בינלאומית המכילה 13 זנים שונים, בישראל מוכרים שני זנים עיקריים:

• מורינגה רותמית הגדלה במקומות יבשים בעיקר באזור ים המלח והערבה.
• מורינגה מכונפת “אוליפרא” הגדלה בשאר המקומות במדינת ישראל.

הראשונים שהביאו איתם לארץ ישראל את עצי המורינגה היו עולים חדשים מקוצ’ין מהודו שעלו לישראל בשנות החמישים וגם בעליות קודמות והביאו איתם זרעים של עץ המורינגה וזרעו אותם בחצרות הבתים. עולים אלו קראו לעצי המורינגה עץ מקלות התופים על שם התרמילים הרבים הגדלים על העצים ודומים למקלות התופים.

ליערות מורינגה משתלות סנדר, הזדמן באחד הימים מנהל מקצועי של בית ספר חקלאי בדרום הארץ, המנהל שחגי שמו הסתובב איתי בין העצים שנזרעו מספר חודשים לפני הביקור ולא זיהה את העץ. רק לאחר שהסברתי לו וסיפרתי לו כי אנחנו מגדלים את עצי המורינגה, לפתע נעצר וקפא על שמריו.

“אתה יודע לאן החזרת אותי” הוא שאל, לבית הסבתא שלו בראשון לציון מזרח שם בבית היו נטועים עצי מורינגה והסבתא כל בוקר היתה יוצאה לגינה וקוטפת עלי מורינגה ירוקים וטריים וחותכת אותם דק דק לטיבול הסלט ולהוספת המורינגה בטיגון הביצה.

מבחינת חגי האורח שלי מבית הספר החקלאי, הביקור שלו רק התחיל לאחר שהוא נחשף לעצים שהחזירו אותו כל כך רחוק במנהרת הזמן לבית הסבא והסבתא שלו.

“אתה לא מבין מה העץ הזה היה עבורם, כל מרכז המזון היה סביב העץ המקסים הזה”.

כל כך שמחתי לשמוע את ההתפעלות של חגי מעץ המורינגה כי עבורי כל ביקורת חיובית המחזקת ומעודדת גידול עצי המורינגה ואת התכונות הפלאיות שלהם רק עודדה וחיזקה אותי.

במהלך התקופה חוויתי הרבה חויות מתגובות של חברים ששאלו מה קרה לכם, לאן אתם נכנסנים? ואנחנו בשלנו מגיבים ועונים שאנחנו בטוחים שבע”ה אנחנו עוד נגיע למוצרים מצילי חיים, שיעזרו לאנשים רבים כמו שכתוב במחקרים רבים כי המורינגה היא “בית מרקחת של הטבע”.

שאלתי בתחילת הכתבה את השאלה המוזרה:
“האם שמעתם פעם בחיים על אנשים שאוכלים
עצים? עלים? פרחים? זרעים?”.
בואו וננסה יחד לראות מה באמת אוכלים מהעץ הפלאי הזה.

את עצי המורינגה בדרך כלל זורעים בשדה, העצים גדלים בקצב מהיר ומסוגלים להגיע לגבהים של 15 מ’.

הדבר הראשון הנגיש למאכל הוא העלים הירוקים של עץ המורינגה. העלים נקטפים בשעות הבוקר המוקדמות ומוכנסים הביתה למקום מוצל ומקורר ומיועדים לאכילה במהלך היום. ניתן להכניסם לתוך מקרר ולשמור עליהם כמו שנוהגים עם שאר העלים הירוקים כגון: פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ועוד.

ידוע במקרים וגם מעדויות של צרכנים כי אכילת העלים הטריים מעוררת ומוסיפה עירנות לאנשים הניזונים מהורינגה.

במשקים החקלאים וכמובן גם אצלינו ביערות מורינגה אנחנו קוטפים את העלים ומייבשים אותם. ייבוש העלים יכול להתבצע בשני אופנים:

*יבוש מכני, בתוך תנורים. העלים מוכנסים על גבי עגלות עם מדפים לתוך תנורים ענקיים למספר שעות ויוצאים יבשים מוכנים למכירה ולטחינה.

*יבוש טבעי, מתבצע בעיקר בתוך חממות מקורות, בצל והייבוש מתמשך מספר ימים והעלים מתייבשים מהחום הטבעי של השמש.

אנחנו ביערות מורינגה, מייבשים רק בשיטה הטבעית ולמדנו וקראנו שזו השיטה הנכונה והבריאה יותר לצרכן.

השימוש בעלים היבשים מתחלק בין שותי תה מורינגה, חליטת תה המקפידים מדי בוקר לשתות כוס תה מהביל מעלי מורינגה יבשים לבין אלו המוסיפים לסלט הירקות עלים יבשים. עלי מוירנגה יבשים מומלצים לטיבול דגים ובשרים וכן כהוספה לתבשילי ירקות ומרקים.

את העלים היבשים טוחנים עד לקבלת אבקת מורינגה בדרגה של טלק (פודרה) האבקה נמכרת ומתאימה על פי הידענים לערבוב בשייק פירות או כל שייק אחר, לטיבול של חומוס וטחינה. להוספה ביוגורט ובאפיית מאפים, לחמים וחלות.

מה עוד אפשר לאכול בעץ מורינגה?

בשלב ההתבגרות של העץ בעונת האביב של השנה, עצי המורינגה הירוקים בצבע ירוק עז נהפכים לצבע לבן בזכות אלפי פרחים לבנים המפיצים ריחות נעימים במטעי המורינגה. לפסטורליה הזו נוספת גם מנגינה בזכות אלפי דבורי דבש הנמשכים אל עצי מורינגה. המגע בין הדבורה לבין העלי שבפרח גורם לחנטת הפרי.

חלק מהפרחים הרבים שמופיעים על גבי העץ, נקטפים ומייבשים אותם במטרה להגיע לתה פרחי מורינגה משובחים ובלי ערכים תזונתיים מיוחדים. ישנם המשייכים משקה זה למשקה מלכים.

הפרחים שחונטים מתחילים בשלב ראשון להשתבלל ומוציאים מעין נחשים, אפונים ירוקים המגיעים לאורכים של אפון 10-20 ס”מ הנקטפים ואותם אנשי המזרח, נאפל והודו וגם בישראל מבשלים ומקפיצים אותם יחד עם תבשילים.

האפונים שנשארו על העצים ולא נקטפו ומתייבשים וגדלים ומתעצמים והופכים לתרמילים בעלי שלש צלעות ובתוכם זרעים.

בשלב ההתייבשות נקטפים התרמילים ומוציאים את הזרעים הנמצאים בסדר מופלא בתןך התרמילים, בין 17-21 זרעים בכל תרמיל. מהזרעים מפיקים שמנים לתעשיית הקוסמטיקה ולתעשיית הרפואית. ישנם האוכלים את הזרעים, מקלפים את קליפת הזרעים ואוכלים את ה”חומוס” החלק הפנימי של הזרעים ומדווחים שאכילה זו מחזקת ומרפאת אנשים.

כמעט שאכלנו כבר את כל העץ, מה שנותר בעצם הם השורשים והענפים.השורשים חריפים ודומים בטעמם לטעם של שורש החזרת הלבן והחריף.
הענפים מומלצים להאכלה של בהמות ובעלי חיים.

על הערכים התזונתיים של עץ המורינגה, עלי המורינגה וכל שאר מוצריו אנחנו יכולים לכתוב במספר מילים לפי מחקרים המורינגה מועילה ל:

עיכול וחילוף חומרים תקין.
רמת סוכר תקינה ואיזון לחץ דם,
מאטה תהליכי הזדקנות
מטפלת בבעיות עור
מחזקת את המערכת החיסונית
משפרת את ייצור ואיכות של חלב אם.

מוסיפה ומעשירה את האנרגיה, החיוניות ועירנות.

ללא קפאין

ללא גלוטן

ללא ריסוסים וחומרי הדברה.

יערות מורינגה, הגידולים כולם מתוצרת הארץ, הכול “כחול לבן” הגדלים ע”י מרדכי (מוטי) וחנה סנדר חקלאים למעלה מ 42 שנים..
התוצרת שלנו עוברת את כל שרשרת המזון של המורינגה כאן בתוככי היערות שלנו משלב הזריעה, קטיף עלים, ייבוש העלים וטחינת העלים לידי אבקת מורינגה.

מוצרים טבעיים – 100% מורינגה.

בואו ובקרו גם בפייסבוק ב יערות מורינגה-משתלות סנדר 

אנחנו בני משפחת סנדר, מגדלים ומטפחים באהבה את עצי המורינגה בשטחים שלנו המעובדים בשדות מושב גני טל.