המורינגה כצמח מרפא:

“עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי” 

במשך דורות נחשבה המורינגה בעיני תרבויות רבות ברחבי העולם כצמח חשוב בתוך “סל התרופות” העממי שלהן. המורינגה נודעה כצמח מרפא מרכזי הן בתהליך הריפוי הראשוני של מחלות שונות, והן בתהליך ההחלמה הארוך של החולה, וחזרתו למסלול חייו התקין. המורינגה ידועה כיום כתרופה המסייעת ביותר ללמעלה מ-300 תהליכי ריפוי שונים. לעתים כחלק מתהליך ריפוי כולל, ולעתים כתרופה בה”א הידיעה למחלה מסוימת. בהודו, למשל, נהגו המקומיים להפיק אבקה מענפי המורינגה, ובאמצעותהּ הם נלחמו בזיהומים שונים שתקפו את גופם.

ברפואה העממית בהודו נחשבו עלי המורינגה הצעירים כמקור מצוין לוויטמין C, אשר ידוע כמסייע לתהליכי החלמה ממחלות רבות, כחומר המשפר את מצב הרוח, ובעיקר כנוגדן לדיכאונות מסוגים שונים. ככלל, נחשבת המורינגה כצמח מדהים מבחינה בּוֹטָנִית, כיוון שהיא מכילה את כל החומרים המרכיבים את מה שמכונה היום “מזון-על” (super-food). אחת התכונות המפתיעות בצמח המורינגה היא, שגם בתוך העלים נמצא חלבון שלם, המכיל את כל חומצות האָמִינוֹ הדרושות לגופנו. תכונה זו מבדילה לטובה את המורינגה מצמחים דומים, כגון הסויה או הצ’יה, שבהם נמצא החלבון בזרעים בלבד.

אנשי הכפרים בהודו נהגו להרבות בשתילת עצי המורינגה בתוך הכפר ובסמוך אליו. על ידי כך הם נהנו מהמורינגה בהיותהּ עץ צֵל יעיל ביותר, כמחסה מפני מזג האוויר ההפכפך באזורם, וכן כאובייקט נאה בעיצוב הנוף הכפרי ובהשתלבותו ביערות הטבעיים. אולם יש יסוד לסברה שיותר מכל רצו הכפריים שעץ המורינגה יהיה זמין תמיד, לצורכי רפואה וקוסמטיקה שונים (בדיוק כשם שאנו נוהגים לשתול בגינות ביתנו צמחי תבלין ומרפא כמו לימון, נענע, לואיזה לימונית, מרווה, רוזמרין וכיוצא באלה).

סגולותיה של המורינגה ידועות היטב גם בעולם המדע המודרני, והיא נחקרת ביסודיות מזה שני עשורים על ידי מדענים מרחבי העולם. כל חלקי הצמח, עד האחרון שבהם, נמצאו כיעילים לתהליכי ריפוי שונים: העלים, הענפים, הפרחים, הגזע, הזרעים, השורשים ואפילו השרף; כולם משמשים לייצור תרופות ותכשירי קוסמטיקה מגוונים.

כך למשל, משמשת המורינגה כחומר המסייע בטיפולי עור, וידוע כי החומרים המצויים בחלקי הצמח כוחם יפה לטיפול בנגעי עור שונים. באסיה נהגו לתת תה מורינגה לתינוקות אשר סבלו מתת-תזונה, וכן לאימהות המיניקות, וכך העלו את אחוז החלב בגופן ושיפרו את איכותו. המורינגה מכילה 20 חומצות אמינו שונות, 46 חומרים הנחשבים כנוגדי חִמצון, וכן חומרים רבים אחרים הנחשבים כחיוניים לתפקוד גוף האדם.

מחקרים רפואיים מהשנים האחרונות הראו זיקה בין צריכה יומית של מורינגה לבין בלימה של בעיות רפואיות שונות, כגון: מטבוליזם נמוך והפרעות עיכול, לחץ דם גבוה, אסטמה, סרטן וכן כמסייעת להפחתת מתח נפשי כתוצאה מסביבת עבודה לחוצה.

נודע לנו כי אנשים חולים במדינת ישראל, נוהגים לשתול בגינת ביתם צמחי מורינגה לצורך מיצוי תכונות המרפא שבעלים (באמצעות הכנת תה). כמה מאותם אנשים אף סיפרו לנו כיצד השפיעה המורינגה לטובה על מצב רוחם הכללי, וכיצד בלמה המורינגה את התפשטות המחלה בגופם. אין ספק שעץ המורינגה הוא אחד מן המתנות היפות שהעניק לנו אלוהים, כאשר ברא את העולם.

הכותב: אלון בריימן – יערות מורינגה.

ביערות מורינגה, איננו רופאים ואיננו אנשי מקצוע בתחום הרפואי. כל הכתוב כאן מצוטט מספרים וממחקרים.
אין לראות בדברים אלו כהמלצה רפואית ואינם מהווים תחליף לעצות המתקבלות ע”י רופאים ואנשי מקצוע.